אוכל חצץ וחול אצל הענק הכחול
יומחמישי יש לי פגישה (1X1, כפי שמכנים את זה פה) עם ראש המחלקה. הבוס של הבוסית.
- "היי. ראיתי שקבעת לנו פגישה בחמישי. "
- "כן, יש משהו שאנחנו צריכים לדבר עליו." אמר בנוקשות, ויצא מן המטבחון.
אני מודה שקשה לי להודות, אני ממש חושש מזה. בעיקר כי את עצמי, הייתי מפטר כבר מזמן. מעניין לאן זה ייקח.
אני אגיע לפגישה, קשוב, שקט ורציני. עם בטחון עצמי, כמו שאני משער שבן אדם ששלם עם עצמו אמור להפגין, אבל לא כזה שיגרום לי לנסות להתלוצץ. גם להתחבב לא כדאי לי לנסות. אני יודע להרשים בשיחה, להתבטא, לא להתקפל או להתערבב. הגעתי לשלב הזה בחיים מבושל יחסית אחרי קריירה ארוכה ורצופת כאפות בכוחותינו.
לפעמים אני מרגיש שמשהו בשרירי הגב שצברתי בחדר הכושר שומר עלי זקוף גם במקומות לא צפויים.
בסיטואציות כאלה חשוב לזכור לשכוח כמה דברים:
ששבתי לכור מחצבתי בעמק, גם אם באופן זמני. (פאקינג גר עם ההורים, קלטתם?)
שבפעם האחרונה ששיחקתי כדורסל הייתי קומי.
את כל הדברים הרעים והמלוכלכים שעשיתי או עמדתי לעשות לאחרונה. חלקם יפורטו בפוסטים הבאים, אני מבטיח.
שבלי מיכה ה GPS אני נמצא בסכנת הכחדות תמידית.
שכמעט הרגתי את עצמי בחדר כושר כשעשיתי bench press בלי השגחה.
שאני כותב בלוג בזמן העבודה.
היומעבודה הזה כבר גמור. תרומתי למאמץ הקבוצתי הגדול של החדשיים הקרובים היתה אפסית.
מוזר שעדיין הכל פה כל כך נחמד. אפילו קיבלנו שי לחג.
| הדבר שהכי מפריע לי בעבודה בהיי טק הוא: 1) להדביק את התחת לכיסא. 2) שזה מ-ש-ע-מ-ם. 3) הכסף. 4) האתגר פה גדול עליי. 5) מעט מאוד סקס עם קולגות. View ResultsMake your own poll |
כתיבת תגובה