השיחה עם הבוס של הבוסית.
טוב, אז כבר סיפרתי פה על השיחה הצפויה לי עם הבוס של הבוסית, ראש המחלקה. והרי התוצאות.
ובכן, מה שקרה הוא שקיבלתי את המכה על היד לה ציפיתי ובצורה מעוותת שמאפיינת אותי לא רע יצאתי מאוד מעודד ממנה.
קודם כל, לא פיטרו אותי. (וגם אין לי סרטן טפו טפו טפו, מכבי חיפה עדיין בליגת העל ולכלבה לא נשר הזנב.)
הוא יזם את השיחה כדי להגיד לי שזה מ-א-ו-ד לא רציני השעות שבהן אני מופיע לעבודה. מאוחר מידי זה אנדר סטייטמנט. ועכשיו לנקודה המעניינת:
שאם הייתי עוד איזה סטודנט שעובד שם, שאין לו פוטנציאל מיוחד, הם היו משלימים עם החסרון הבולט הזה שלי ונפרדים ממני לשלום עם סוף התואר שלי בלי אפשרות לשנות סטטוס לעובד במשרה מלאה.
הוא טוב בשיחות אישיות, הבוס של הבוסית. הרבה יותר מאשר בפורומים גדולים. הוא גם נתן את המכה על היד וגם נתן טפיחה על השכם. באתי לחזק ויצאתי מחוזק.
הוא דיבר גם על זה שעד נובמבר הולך להיות אצלנו מטורף. שהם צריכים אותי במיטבי. אמרתי בליבי שגם אני צריך את עצמי במיטבי אבל אני בספק אם זה אכן יקרה.
התנצלתי על הדפיקות שלי, שנובעת מזה שאני דפוק ולא ממשהו שאני עושה בכוונה, בערך 30 שניות רצוף, שזה הרבה, לחצנו יד, שנה טובה וכו', ביי ביי.
חזרתי למשרד הסטודנטים, סיפרתי לSBI על השיחה.
הוא הראה לי משהו שהוא כתב פעם.
קראתי.
היה ממש מרגש.
ואני באותו יום הייתי כל כך רעבה,
כתיבת תגובה