הגיגים טכנולוגיים בטרם תפרוץ שנה חדשה
אוסף ידיעות שהתקבצו על שולחננו ואיכשהו קשורות בחוט עדין. הפעם אין בחורות, מין, הומור, ריח של בושם זול…
שלחתי מיילים וקיבלתי תשובות מבלוגלי. הצעתי להם שתי תבניות שיתאימו לי לבלוג ושבלעדיהן יהיה לי חבל לעבור אליהם. אני אוהב שלבלוג יש רקע שחור, תמונה ראשית שניתנת לעדכון וווידג’טים לרב. אולי אפילו שלושה טורים במקום שנים כמו עכשיו. יש לי עוד כמה רעיונות אבל לא אלאה. ענו לי שני אנשים נחמדים שהבטיחו לשקול את זה ולבדוק את התבניות. בטח יקח עוד איזה חודש עד המעבר, אבל כשזה יקרה, ‘בלוגו’ יהיה חלק מקהילה של בלוגרים דוברי עברית, אולי אפילו יגלה שהוא ברבור בין ברווזים.
די התאהבתי בפלטפורמה של וורדפרס ואני כל הזמן חושב על שיפורים. וורדפרס ודומיו יכולים לגרום לבלוגים של היום להיראות הרבה יותר טוב ולהציע שירותים יותר חזקים. גם הרשתות החברתיות של היום, לדעתי, דורכות במקום. השילוב בין רשת חברתית חזקה ופתוחה לתוספים של מפתחים עצמאיים ומסחריים, בלוגייה ואמצעי סינדיקציה (RSS) מתוחכמים ושירותי peer to peer להעברת קבצים ומידע עשוי להיות מנצח. וכאשר כל אלו יישלטו בידי מוצר קוד פתוח איכותי, ממש כמו הדפדפן בו אני עובד עכשיו, זה יהיה סטנדרט וכו-לם ישתמשו בו.
אולי נרים פה כפפה? ניכנס באמ-אמא של גוגל דוחפי הפרסומות ואוכלי הפגרים, פייסבוק הקישואים שעצם זה שהאתר שלהם כל כך מצליח נראה לי כמו יותר מזל משכל, מיקרוסופט התמוהים שעדיין מתכוננים למלחמותיהם הקודמות ומתפרשים על יותר מידי תחומים.
כל העניין הזה של קוד פתוח הוא לא רק העתיד הבלתי נמנע, הוא גם ההווה. כל דבר שמוכרים היום בכסף והוא מורכב מאוויר, כלומר אין לו חלק פיזי שאי אפשר לייצר לבד בבית, מחר יהיה חינם. מערכות הפעלה, אפליקציות בלוגים, מוזיקה, סרטים, ספרות זולה וספרות יפה, פורנוגרפיה ואפילו ניהול תיקי השקעות ומפגשי פסיכואנליזה. אבל זה יקח זמן.
בסופו של דבר, גם לך הכי חשוב זה לאכול ולישון ולא משנה כמה אתה חושב שאתה חכם.
במרץ, בעזרת השם, וכשתראו את המערכת שעות שלי תבינו גם למה השם נדרש לעזור, אני מסיים ללמוד. עבודה במשרה מלאה בbig corporation לא נראית הכי מפתה. למרות שהחיים יכולים להיות מאוד טובים ככה, עם משכורת נאה וביטחון תעסוקתי.
בכלל, להיות שכיר במשרה מלאה במקום מהסוג הזה לא נראה הכי מפתה בשלב הנוכחי של חיי ואולי גם בשלבים הבאים. אז מה כן? אוה, בעיה.
מצד אחד זה די נחמד לא לדעת לאן פני מועדות, כמו בהרפתקה. מצדדים אחרים זה מציק.
אולי אני אמשיך ללמוד? אולי תחום לימודים אחר לגמרי? כתיבה?
אני יכול גם לעשות את הטיול שלי לאי שם בעולם השלישי (הכוונה היא לא לקריות…) ולחזור באוקטובר ולהתחיל ללמוד ולעבוד ולכתוב פוסטים משעשעים בבלוג מועט קוראים כמו זה. זה לא בוער בי . שום דבר לא בוער בי, אדם חסר רצונות שכמותי.
פוסט דביק לראש השנה יפורסם אולי מחר ואולי אף פעם.
לילה טוב.
| מי בא איתי להקים סטרטאפ מטורף? 1) אני! אני! אני! 2) בנצי, שתית חשיש? 3) וזה מה שיספק לך ריגושים? חפש אותם במקומות אחרים 4) יש לי ילדים להאכיל, לא מתאים לי סיכוניםView ResultsMake your own poll |
אז מה? כשאחזור שנה הבאה, כבר לא אראה אותך יותר?