בלוגו חזר.
חזר הבלוגו, עם כמה מסקנות לגבי מהותו וחיוניות קיומו. זה סוג של תרגיל שבשלב זה יהיה בלוג בוסרי ולא ממוקד. עם הזמן זה ישתנה, או שלא.
כך או אחרת, זה נחמד כמו שזה.
אני מובטל, חצי מבחירה, כרגע. אני גם גר אצל הורי, מבחירה מלאה שאני לא לגמרי שלם איתה. שביתת המרצים כפתה עלי חוסר מעש קיצוני. הרבה ממאפייני ההתנהגות שלי תואמים לתסמיני דיכאון, אבל זה לא המצב. די נחמד לי. מתוך הקיפאון הזה אני עוד אצא עם כיוון, אולי.
אז איך הבלוג ייראה מעכשיו? אולי ככה: בלי סקרים וגדג’טים שטוטיים שהתלהבתי מהם כשסקרתי את הפלטפורמה של וורדפרס. רק פוסטים בעניינים שונים, חלקם משעשעים, כמה מהם רציניים וגלויי לב. חוג הקוראים יורחב ויכיל יותר אנשים מבין מכרי.
אז זהו.
וגם,
יהיה נחמד לקרוא פה תגובות מידי פעם.
ברוך השב אל הבלוג. אני מצפה בקוצר רוח לפוסטים נוספים, מעניינים.
אל תיכנע לדיכאון - יש לך מה להציע לעולם, ולעולם מה להציע לך.
וזכור: תמיד יכול להיות יותר גרוע
שירבי.