המאבק בשעון הביולוגי - דיווח מהשטח
אני עכשיו בעיצומו של המאבק ההסטורי בשעון הביולוגי שלי. מאחר ואני בחור קונפורמיסטי שרואה בעצמו חלק מהצאן המועד לטווח, החלטתי שלהתעורר כל יום מתי שיש כבר חושך או ללכת לישון מתי שההסעות לבית הספר מגיעות, זה לא יפה.
טיפה ברצינות, זה מדכא. החושך הזה כל הזמן נותן הרגשה קשה, אולי גם מעודד תחושות בדידות וריקנות. דבר מוזר בהתחשב בזה שהלימודים שלי באוניברסיטה או השהות שלי בעבודה מעולם לא נתנו לי לאורך זמן תחושה אחרת, של עניין.
*
ככה בשביל המוזיקת רקע שלכם, אחד הגברים:
עכשיו הקשר ברור. אני נזיר, בן מלך וקבצן ובלילות בבכות השועלים אני חולם וער בך בו בזמן. נו, מה.
*
ככה בשביל להסביר מה התוכנית : התעוררתי הערב בשמונה. במספרים כותבים את זה 20:00. אני מתכנן הלילה להשאר ער ולהמשיך במלאכות הקודש שלי ומחר ליפול לשינה עריבה בערב המוקדם. ביומשלישי בבוקר אני שוב אהיה פנתר כמו שלא הייתי מעולם.
*
כרפרנס לוידאו הקודם, סקעתון בהופעה במעוז הלאומנות הערבית בצפון, אוניברסיטת חיפה:
*
כל העניין הזה עם ה semantic web הולך להיות עוד הרבה יותר מגניב ממה שהוא עכשיו. לקח לי המון זמן למצוא מאמר שמסביר בצורה יחסית נורמאלית ויחסית בעברית איך הולכים לבנות את הדבר הזה ומה פשר שמות הסטנדרטים השונים. עכשיו אני בטוח שזה ה-דבר ואם הרבה אנשים, לאו דווקא מובטלים וסטודנטים בשביתה (סטודנט מובטל = סטודנטל), ישתמשו בזה כמו שצריך ויוסיפו מידע אז זה יהפוך להיות כלי שפשוט אי אפשר בלעדיו.
*
הפרוקס כילה כביכול את זמנו בנעימים בשיחה עימי. פצחנו במשחק “בדר אותי בעזרת לינקים של you tube”. בעוד אני ניסיתי לשתף אותו בלהיטים עבריים, כדוגמת… ‘הנני כאן’ נניח, ובעזרת סרטוני טופי והגורילה (המון סרטונים, עשיתי embed לאחד מהם בהמשך) הפרוקס העדיף, לצד כמה יציאות מוצלחות, לרגום אותי בסרטי חמאס וחזבאללה. מאלה שרואים בהם צלפים שמורידים חיילי צה”ל וכו’. עיסוק בקונפליקט הוא לחם חוקו של הפרוקס. מי ייתן ולא יהיה שקט בעולם לעולם כי אז אני באמת לא יודע מה יהיה עליו.
סתם צוחק. אתה (פרוקס) תהיה מהראשונים שיזהו את הפוטנציאל בגולשות אנטרנט פלסטיניות חרמניות ובכך תרים את תרומתך לדו קיום (המשמעות הכפולה במכוון.( יכול להיות שמשמעויות כפולות יצאו כבר מזמן מהאופנה?(יכול להיות…))).
מכיוון שבוורדפרס לא נותנים לעשות אמבד לאתר פליקס, הנה עוד לינק:
הנה טופי וגורילה אחד שאהבתי. כל כך כיף ללמוד דברים חדשים, ממכר פשוט.
1
*
הבורסה ירדה בטירוף היום, כמעט כמו הוואנה ג’ינג’ר היקרה. אמרו בכל מיני מקורות שהסיבה העיקרית היא העלאת הריבית בבנקים המרכזיים. צפויות העלאות מאסיביות בשנים הקרובות, כנראה. הסיבה לכך היא עליית מחירי המזון והאנרגיה.
העלאת מחירי המזון והאנרגיה יכולות להעיד על כמה דברים, חלקם מנוגדים. יגיד מישהו, זה מראה שהעולם הופך להיות מקום שוויוני יותר ושפוי שבו ההבדלים בין העני לעשיר יפחתו שכן כולם צריכים לאכול. בעולם השלישי עלות המחיה מתייקרת בקצב גבוה יחסית והצמיחה בעולם השלישי תסגור לאט את הפערים מהמערב העשיר והשמן. נהיה כולנו צנועים יותר, אבל חיים בעולם שקט ומוסרי ושוויוני יותר.
אני פחות אופטימי. אני מאמין שעליית מחירי המזון והאנרגיה עוד תשאיר הרבה אנשים למות ברעב ומחלות או סתם ברצח-העם הקרוב למקום מגוריהם. האמריקאים לא יבחרו במועמד לנשיאות שיגיד להם שהדלק רק ילך ויתייקר ושזו לא סיבה לצאת למלחמות.
*
גרגירים עכשיו במילואים. רב הזמן הוא בחמ”ל. השיחות שלנו בטלפון ובמסרונים נסובו חלק ניכר מהזמן סביב ההטריק. לגרגירים קבוצה מפוארת שהולכת לעלות לליגה הרביעית ואני רואה זאת כזכות לעזור לו לקבוע הרכבים ולשלוף לו שחקנים מהנוער, ועוד כאלה מוכשרים.
אני חושב לשלוח לחברה שמנהלת את האתר, שמקורה בשבדיה, בקשה להתחשבות מיוחדת בשחקנים המשרתים במילואים. זה לא הוגן שכל המשתמטים מנהלים את הקבוצות שלהם כל השנה בעוד למילואימניקים יש מניעה לעשות זאת עקב הצורך לשמור על מדינתינו.
אולי שיתנו למילואימניקים מועדי ב’ במשחקים בהם הפסידו, או לפחות כרטיסי צילום כמו במעוז הפלג האקדמאי של התנועה האסלאמית בכרמל, שיש כאלו המכנים אותו אוניברסיטת חיפה. אגב, איך השבדים האלה עוד לא מצאו לנכון להעניק לרצועת עזה ליגת הטריק משלהם?
נו, קפצאי, מצאת את הבלוג הזה כבר?
*
אני מתנצל בפני כל אלה שהתקשרו ולא חזרתי אליהם הערב, והיו 5 כאלה ששלושה מהם קוראים פה מידי פעם. התירוץ שלי הוא שישנתי וכשהתעוררתי לא יכולתי, פיזית הייתי גמור, לחזור אליכם. הזדיינו בסבלנות אליי, אולי עוד אחזור בגדול. הבאסה הגדולה היא שגם השבוע פספסתי את ה 1+1 בברברוסה, מה שהיתה יכולה להיות דפיקת ראש אלכוהולית תוך כדי ביצוע מהלך נבון מבחינה כלכלית (או סתם הזמדנות לדייטים עם רוסיות או לטביות…)
טוב, אני יכול להמשיך לחפור שעות. מצפה לי היום עוד ריצה בשעות הבוקר למרכז היישוב וחזרה, אולי עלייה לרגל חדר הכושר באוניברסיטה, כביסות, התחמקויות ושינה מבורכת.
לכתוב תגובה